בר הנביאים

הגענו כדי להרים כוסית לכבודי - עבדיכם הנאמן מצא עבודה, וכך יוכל לממן בקלות יציאות רבות, אבל לא יהיה לו זמן לכתוב עליהן. זה מה שהולך היום - אירוניה. בכל מקרה הוחלט לחגוג את הכסף החדש ולבכות את אובדן החירות בחברת העכברוש והעכברושית (הפוסט שלו כבר כאן), המתאמן והפסיכולוגית, חברים טובים ודמויות מוכרות מהבלוגים שלנו. המקום שנבחר היה בר הנביאים החדש בירמיהו.

הבר ממקום בפאתי ירמיהו, בעוד אחת מאותן פינות מקוללות - סופרנו, גרינשפאן, זוהארה.... הרשימה ארוכה ובטח פספסתי כמה מקומות. כל אחד מהמקומות הנ"ל נפתח, דשדש ונסגר חיש קל. המקום, למי שלא היה באחד מגילגוליו הקודמים, הוא מבנה עם חצר יפה המוקף בגדר אבן גבוהה. הפעם בנו בחצר בר פתוח, בנוסף לבר הקיים כבר בתוך המבנה - ללא ספק צעד חכם לקראת הקיץ. העכברושים חיכו לנו כשהגענו (חוכמה גדולה, הם גרים ממש ליד ואנחנו היינו צריכים לחנות) ותפסו כבר שישיית כסאות על הבר הפנימי, הישג מכובד לכל הדיעות.

בין השאר התיישבנו בפנים כי זה אמור להיות איזור נטול עישון, ואכן בתחילת הערב לא עישנו במקום (חוץ מזוג אחד, והברמנית ביקשה מהם להפסיק) אבל מאוחר יותר כולם התחילו להפריח עשן. זה לא כל כך מפריע לי בדרך כלל, אבל משהו באיוורור שם היה ממש לא מספק (גם היה די חם) והפך להיות די מחניק שם. הברמנית הפכה ללא אפקטיבית ככל שהתמלא... חבל. לפחות שידאגו למיזוג נורמלי אם מעלימים עין מהסיגריות.

המקום, למרות שאינו מגה-בר בנמל או ביד חרוצים, ואפילו לא מנסה להיות כזה, יקר בצורה תמוהה ביותר. בקבוק למברוסקו, שעלה שם עד לא מזמן 130 ש"ח עולה שם היום 180 ש"ח! ימים ספורים אחר כך הייתי בשגב אקספרס (ביקורת בקרוב) ושם בקבוק דומה עולה 95 ש"ח בלבד, ואיש לא חושד בשגב שהוא מתמחר משהו בהפסד. 200% משגב? לזה בהחלט צריך תעוזה. אני שואל את עצמי אם מישהו יזמין שם בקבוק אי פעם... בירות תומחרו בצורה סבירה לעומת זאת, ואפילו יש להם מכבי מהחבית (!), אז יצא שכולנו שתינו בירה (חוץ ממרטיני לעכברושית) ונשנשנו קצת כרובית מאכזבת ברוטב צ'ילי לא ברור (הערה - העכברוש ביקש לציין שדווקא האוכל טוב שם, וסתם נפלנו על הכרובית. מקבל).

לסיכום: המקום מעוצב יפה, ולבר החיצוני אני צופה הצלחה גדולה בקיץ המתרגש עלינו. בפנים יפה ונעים, אבל בעיות איוורור+עישון=צרות, אז קחו בחשבון. הכמלצה שלי - תתמקדו בבירה קרה בחוץ, ותמנעו מיין ואוכל בפנים, זה יהיה עדיף לכולם.

תמכו במאמר בלדוג

שששש...

מכניקר היה בנמל בשלישי בערב. קורה גם לטובים ביותר - היה לו ערב חברה, והוא שמע הרצאה של אריק זאבי. אז קבענו שאני אצטרף אליו אחר כך לאיזה דרניק זריז. אבל מה? מישהו כנראה החליט לסגור את הנמל, ובזמען שאני מעפיל צפונה בקו 4, מכניקר עבר מבר לבר (תל אביבה, טיימס סקוור, אפטאון...) וכולם היו סגורים. רק הליהמן ברדרס היה פתוח, אבל הכניסו רק מוזמנים (כאילו שרצינו להכנס). מה נעשה? הלכנו לירמיהו. הרוזה היה ריק לחלוטין ורק בבר הספריה החדש היו אנשים. בר הספריה הוא תוספת חדשה למובינג, בית הקפה המצליח והמפורסם. בקומה השנייה שלו יש ספריית DVD, אבל כנראה שתעשיית ההורדות פוגעת בהם כי הם החליטו לפתוח בר קטן בקומה השנייה (בנוסף לספרייה, לא במקומה). מאחר וכבר היינו בשכונה, ומאורת העכברוש הייתה מעבר לפינה, הרמנו טלפון למכרסם הגדול והוא הצטרף אלינו. אחר כך קפצה גם חברתי היקרה להופעת אורח קצרצרה.
בחירת כוסות בירה מעניינת יש להם - אין שלישים או חצאים, רק פיינטים וליטרים. בונוס- המחירים יותר משפויים. בונוס שני - צ'יפס מתובל ונהדר, שנבלע עד תום תוך שניות והוזמן שוב.
מעשנים בבר, אבל לא באיזור השולחנות, כי הם בין מדפי הספריה ולא רוצים שיעשנו על לקוחות הספריה שלא באו לבר (כלומר, אשכרה באו לקחת סרט). קצת מטופש, כי אין שום הפרדה, אבל ניחא. מכניקר ואני קמנו ונשענו על הבר כדי לעשן (לא היו כסאות פנוים). הברמן / מלצר בא ואמר שמאחר והפינה לידה עמדנו שייכת טכנית לספרייה ולא לבר, כבר עדיף שנעשן ליד השולחן ולא שם, ונתן לנו אישור מיוחד. מאפרה? קחו מהשולחן ההוא. אז רגע.. מעשנים שם או לא? תעלומה לדורות הבאים.
בעוד שהצוות במובינג תמיד מקצועי, אדיב ומנומס, הוא אף פעם לא היה ממש נחמד, ממש כמו בשיין. כנראה תופעה כזו של מקומות מאוד מצליחים - כל כך הרבה לקוחות שהמלצריות נשחקות ומאבדות את הרצון לחייך. הפעם, לעומת זאת, ממש היו חביבים אלינו. כנראה שסינדרום המקום החדש עובד גם כשמדובר בהרחבה למקום חדש.

לסיכום: מקום שכונתי, שקט ואינטימי. אבל הקהל השכונתי הנאמן הוא זה שדואג שהמקום יהיה מלא גם כשכל המקומות האחרים באיזור מתים. מחירים זולים, צ'יפס מצויין. מעשנים על הבר.

תמכו במאמר בלדוג

Que paso?

רק נסגר הגארדן, והנה העכברוש מדווח שנסגר גם הדונדה, טפאס בר חביב בירמיהו, והוא פועל רק כשלושה חודשים.
העכברוש חשב שמדובר בעוד צו סגירה באדיבות עריית תל אביב, אבל בירור קצר מצדו העלה שמדובר פשוט ב"קשיי נזילות" של הבעלים. רוצה לומר, עברו 90 הימים של השוטף + 90, לא הרוויחו, והגיע הזמן לסגור.
חבל, היה מקום סימפטי עם מבחר קוקטיילים ייחודיים וליין מסיבות אנדרגראונד (dondeground) שלצערי מעולם לא יצא לי לפקוד.
עוד פינה מקוללת בעיר (גם ה"ירמיהו" שהיה שם קודם לא החזיק יותר מדי)? או סתם קונספט לא מוצלח? כנראה שלא נדע.

תמכו במאמר בלדוג