תומא - ביקורת בר

הקיץ הגיע, והתומא, הבר הפתוח בחצר בית ציוני אמריקה, שוב נפתח. לפני שנה-שנתיים, זה היה הבר החביב עלינו - המיקום שלו היה בדיוק באמצע הדרך בין הדירות של החבר'ה.

חוץ מזה יש לו עוד יתרונות - גם כשהוא מפוצץ ודחוס אפשר למצוא בו איזה פינה או ענף להשען בהם, גם כשכולם מעשנים הוא עדיין מאוורר וחוץ מזה אין בו ערסים.
אבל יש גם חסרונות - חם שם מאוד בקיץ התל אביבי, וגם לח - תמיד צריך לאתר את המאוורר הקרוב ולשבת עליו טוב טוב. והערסים לא סתם לא באים - המוזיקה חלשה כל כך שלפעמים זה באמת מבאס.
עדיין, בשקלול הסופי, בעינינו המקום בהחלט חיובי. הקהל בו הוא יותר מרכז-תל אביבי עדכני, ופחות בלונדיניות מהצפון הרחוק, מהסוג שניתן למצוא בנמל, המוזיקה (אם תצליחו לשמוע אותה, כן?) בדרך כלל מתוחכמת למדי, יש אוכל לא רע בכלל וזה בעיקר קרוב ונוח.

נפגשנו שני זוגות. היה קצת תור בכניסה, למרות שהתקבלה אצלי התחושה שהמארחת מנסה בכוח ליצור תור - כי בפנים בכלל לא היה מלא. פה גייסתי את מיטב הקומבינות מימי העבר, וא', מנהל המשמרת הותיק, הכניס אותנו דרך הפתח האחורי, דרכו יוצאים לשירותים בבית ציוני אמריקה.
שינו לא מעט במקום - בר אחד מתוך השניים נעלם, אחד אחר קם באיזור בו היו רק שולחנות, אבל איכשהו התחושה נשארה אותו דבר, והעיקר שלא נגעו בספה העגולה מסביב לעץ הגדול הנטוע באמצע החצר.
הזמנו בקבוק גוורץ (90 ש"ח, לתשומת לב בעלי הויסטה), כבשנו לנו כמה כיסאות ליד הכניסה, וקשקשנו לנו עד סוף הבקבוק, נהנים מערבי השנה האחרונים שיציעו בריזה נעימה. כרגיל, שום דבר מסעיר לא קרה, אבל זה בסדר - זה בדיוק מה שרצינו.

לסיכום: מקום מרכז תל אביבי, עם קהל שכונתי בעיקרו. מוזיקה שקטה מאוד, כך שהאוירה די רגועה (אם כי בשנים שעברו, בסופי השבוע המקום היה פיק-אפי למדי). כדאי, כל עוד לא הגיע הקיץ בכל אונו.

תמכו במאמר בלדוג