יום שני, 8 בדצמבר 2008

רוסטיקו בזל - הטרילוגיה האיטלקית (חלק 2)

(זהו חלק שני של הטרילוגיה האיטלקית. לחלק הראשון, לחלק השלישי).

יום לפני הביקור בבליני (הטרילוגיה האיטלקית, חלק 1) ביקרתי ברוסטיקו בבזל לארוחת ערב רומנטית. מעולם לא ביקרתי ברוסטיקו ברוטשילד, למרות שאני גר די קרוב למקום, אבל לאחר שהסניף בבזל נפתח הסתקרנתי מאוד, בייחוד בגלל העיצוב המושך של איזור הבר במסעדה. למרות זאת, כאשר התקשרתי להזמין מקום, המארחת אמרה לי שהרבה יותר נעים לשבת במרפסת המקורה, למרות שאין לי כל כך מושג למה - מרפסת מקורה סטנדרטית, עם אקוסטיקה בינונית במקרה הטוב, שיכלה להיות חלק מכל מסעדה או בית קפה בעיר.
לפתיחה הזמנו מנת אנטיפסטי, ולעיקריות פיצה ופסטה בולונז. אומנם זוגתי רצתה מנת בשר בתחילה, אבל מאחר והתפריט התמקד בפסטות ופיצות, והציע בנוסף שתי מנות בשר, שתי מנת דגים ושתי מנות פירות ים, החלטנו להתמקד בפורטה.
מנת האנטיפסטי היתה טובה, אם כי יוצאת דופן - הירקות מוגשים מוקרמים בגבינה ומכוסים ברוטב בשמל - מעולם לא נתקלתי במנה מוגשת כך. אני לא אומר שזה לא היה טעים, זה פשוט היה קצת מוזר (יש לומר שהדבר צויין בבירור בתפריט). הפיצה והפסטה היו טובות, אם כי שום דבר לא מסעיר במיוחד.
השירות ברוסטיקו מלא בכוונות טובות, אבל נראה כאילו לקחו צוות של בתי קפה (כלומר, רגיל לשירות א-פורמלי) ועשו לו שיעור עיוני מזורז ב"איך להיות מלצר במסעדה". הזמנו בקבוק למברוסקו יחד עם הארוחה, ולאחר שהמלצרית מזגה לכוסותינו היא השאירה אותו על השולחן והלכה. שתי שניות אחר כך היא חזרה, הניחה את פקק השעם על השולחן ונעלמה שוב. אחרי דקה היא חזרה שוב עם שמפנייר, והכניסה את הבקבוק לתוכו. היא שכחה כמובן לעטוף אותו במפית, וכך כל מזיגה נוספת הפכה בעבורי למבצע קטן, בו אני מנסה למלא כוס בלי לטפטף על כל השולחן. לקראת סוף הארוחה הגיחה המלצרית, הוציאה את הבקבוק כדי לבדוק אם התרוקן, לקחה אותו (היא כן טפטפה) ונעלמה. אחרי עשר שניות היא חזרה ולקחה את השמפנייר, כי באמת לא היה לנו מה לעשות איתו. עדיין, אני מניח שזה יותר טוב מצוות אפאטי ומתעלם. לפחות ברוסטיקו החבר'ה מאוד משתדלים וחיוביים.
קינחנו בטירמיסו המתבקש (שהיה לא רע בכלל) ויצאנו לנו, שמחים וטובי לב (בכל זאת, בקבוק למברוסקו) לעבר השכן.

שורה תחתונה: מקום נחמד וסימפטי מאוד, למרות שללא ספק צריך עוד ליטוש קל בחזית השירות. מנות גדולות מאוד, ובהחלט מקבלים תמורה בעד הכסף, למרות שאין מה לצפות להברקות קולינריות יוצאות דופן.


תמכו במאמר בלדוג

3 תגובות:

City אמר/ה...

נשמע קטנוני משהו כל הקטע עם הדלי.
אתה צריך לנסות את הסניף ברוטשילד כדי להבין למה בבזל הם עדיין לא שם.

City אמר/ה...

למה לקחת קינוח ברוסטיקו שיש את הוניליה ליד.
אותי מעניין לשמוע איך היה בשכן, ואיך הסתדרת שם בלי לעשן

MyTaste אמר/ה...

קטנוני? כן, אני מניח. זה לא זה שהפריע לי, זה רק בא להעביר נקודה על זה שהם עדיין לא ממש מקצועיים. היו עוד כמה דברים קטנים, אבל לא רציתי להטריח.
למה לקחת קינוח שם ולא בוניליה? אני מניח שכשאתה אוכל ארוחה איטלקית טירמיסו או פנקוטה זה די מתבקש. חוץ מזה כבר ישבנו שם, ולקחנו שתיה חמה... זה מתבקש.
לגבי השכן - היה מלא ודחוס (היינו בערך האחרונים שהוכנסו, וכשיצאנו ההמונים ממש צבאו על השערים), היינו מפוצצים מהאוכל - זה היה די קצר. דרינק אחד והביתה לישון.