יום רביעי, 24 בדצמבר 2008

223 (וכמה פילים)

הסטרטאפיסט הגיע מגרמניה לביקור, והשמחה גדולה. לרגל הביקור נפגשנו בשישי בערב לארוחה קלה בברבוניה (לצערי הבר היה סגור אז אכלנו ממול במסעדה), ולאחריה קבענו להפגש עם מכניקר וזוגתו היקרה ב- 223.

לדיזנגוף 223 יש היסטוריה מפוארת - פעם שכן שם הזיגל, מוסד פיקאפ מיתולוגי שאירח, לפי האגדות, גם שוטרים וזונות בין משמרות (היה פה שמח פעם). אחרי שנים ארוכות של פעילות המקום נסגר, ונפתח מחדש בתור "לוי בר" לתקופה כה קצרה שלא הספקתי לבקר בו. העכברוש, שגר קרוב יחסית, כתב עליו פה. כנראה שהחברים של לוי לא שילמו לו על הדרינקים בסוף.
עכשיו חוזרת עטרה ליושנה, ובמקום נפתח מקום חדש ואיכותי שלא מבייש את המסורת (אם כי הוא ממש לא פיקאפ סליזי. כנראה שהזונות יצטרכו למצוא מקום אחר..) ושמו, כמה יצירתי, 223.

העכברוש וזוגתו דיווחו על המקום מספר פעמים (פה, פה ופה, ופיונית הקסם כתבה גם כן) ובכל פעם היללו ושיבחו, ואני מאוד שמחתי לגלות שהמקום באמת מצויין. אני והגרמני הגענו ראשונים ונתקלנו בשומר מבוגר לבוש חליפה, העומד בפתח מבואת הכניסה שהיא גם חדש העישון של הבר (מקפידים לשם שינוי על חוק העישון). בכניסה פגשנו באחת המלצריות שהמליצה לנו לשבת על הבר ועזרה לנו לארגן את ארבעת המקומות האחרונים שהיו פנויים.
בזמן שחיכינו למכניקרים כבר הספקנו להתידד עם הברמנית (שאחר כך הוחלפה בברמן שהיה אפילו יותר ידידותי), לבושה במדי המקום - שלייקס. ב- 223 יש תפריט קוקטיילים מושקע ביותר עם וריאציות מקומיות על קוקטיילים קלאסיים, כולם ב- 33 ש"ח - מחיר הוגן ביותר. התלבטנו מעט בין האופציות המפתות אבל רמיזה קלה מהברמנית לגבי האוריינטציה המינית הנתפסת שלנו החזירה אותנו מהר לבירה וצ'ייסר (הערה בעניין גם אצל הפיונית, למעלה). המכניקרים הגיעו, הוא יישר איתנו קו, היא התפרעה ודגמה שני קוקטיילים - סמאש תותים ומרטיני רימונים, שניהם מצויינים ומוכנים על הבר מולנו (מינוס - הותז עלי קצת). הברמן, איציק, קשר איתנו קשרי ידידות תוך דקות מספר, וכבר הוזמנו לבוא לאכול ממולאים אצל אמא שלו...
כולנו היינו אחרי ארוחה (מי בברבוניה ומי אצל ההורים) אז לא טעמנו כלום, אבל בהחלט נראה מבטיח (יש להם אפילו מנת ברבוניות), ובכלל המקום הזה הוא שיחוק רציני - עיצוב נאה, שתייה מושקעת וצוות מקצועי ומאוד ידידותי הופכים את המקום לשכונתי האולטימטיבי. תוסיפו לזה פינת מרווחת ונוחה ואויר נקי בפנים - מעולה.


לסיכום: בר שכונתי משודרג, נעים, ידידותי ובכלל מעולה. המקום קטן, אז כדאי להתייצב מוקדם, בייחוד אם רוצים מקום על הבר. לא מעשנים בפנים, חדר עישון מסודר בכניסה. אין חניה באיזור! ממליץ להגיע במונית או קו 5.

לאחר הביקור ב- 223 סחבתי את החבר'ה ל- 70 פילים (פוסט הבא כאן) בבוגרשוב, ועל כך ברשומת ההמשך...


תמכו במאמר בלדוג

3 תגובות:

keren אמר/ה...

לא כתבת איך היו הממולאים אצל אמא של איציק.

פיונית הקסם.

City אמר/ה...

יפה מאוד
גם הרשומה
גם העובדה שאתה מקשיב להמלצות של העכברוש
וגם זה שהבנת שבלי עשן סיגריות אפשר להנות יותר
תמשיך כך

MyTaste אמר/ה...

פיונית (קרן! עכשיו אני יודע עוד משהו) - לא הלכנו עדיין. אולי בשישי.

עכברוש - אני תמיד מקשיב להמלצות שלך - לא תמיד מקבל אותן (לגיטימי, לא?). לגבי העישון - זה תמיד מועדף עלי בשכונתיים, בעיקר כשיש חדר עישון ייעודי ונוח כמו ב- 223. בדאנס-ברים, חלק מהאוירה והעניין זה להדליק סיגריה תוך כדי, ולא לשבור את הרצף כדי לצאת החוצה.