‏הצגת רשומות עם תוויות עכברוש העיר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עכברוש העיר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 10 בינואר 2010

שטרן 1 - ביקורת אורח

ידידי העכברוש פקד לאחרונה את שטרן 1, הבר החדש בפלורנטין, וכל כך נפעם שהוא כתב ביקורת אורח על המקום. מבלי לבזבז יותר מדי זמן - קבלו אותו :)

זמן: יום שלישי בלילה, ינואר 2010

מיקום: שטרן 1 (פינת ידידה פרנקל), פלורנטין, תל אביב.

רקע היסטורי: שטרן 1 (Stern), בית בירה ונקניקיות (עם שרקוטרי משלו), נפתח רק לפני כשבועיים בפלורנטין ע"י הבעלים של הקורדובירו - הקאווה טאפאס בר הסמוך והמשובח בפני עצמו.

הסיפור: אני כבר הספקתי לבקר ולהנות בשטרן 1 כבר ארבעה ימים אחרי הפתיחה, ובעקבות רשמיי רצו לבוא לשם גם הבעז"ב ובת הטייס שבאו לארץ לביקור קצר.

וכך ביום שלישי בלילה קבענו להיפגש שם. תכננתי להגיע לאזור פלורנטין בתחבורה ציבורית אך פספסתי את האוטובוס. לשמחתי (?), בדיוק באותה השעה (22:00) יצא הוורקוהוליק מהעבודה והחליט באופן ספונטני להצטרף ובדרך גם לאסוף אותי לבקשתי.

הגענו אל השטרן 1 בסביבות 22:30, המקום היה די מלא אך לא מפוצץ והבעז"ב ובת הטייס היו כבר אחרי כמה סיבוב ראשון של בירות עם נקניקיות (ציפוטלה בלחמניה - 25 ש"ח, מרגז עצבנית - 37 ש"ח) שהיה לדבריהם מאוד מוצלח.

מכיוון שלא היה מקום על הבר הם ישבו בשולחן זוגי ליד החלון, אך הדבר לא היווה בעיה מכיוון שבתוך דקה ארגנה לנו אחת המלצריות עוד שני כסאות לישיבה. בגלל מגוון האפשרויות (14 בירות שונות מהחבית, כ-100 מבקבוק) התלבטתי מאוד מה להזמין לשתות. לבסוף החלטתי להזמין את הלה-שוף מהחבית, הפעם רק 250 מ"ל (17 ש"ח), כדי שאוכל עוד משהו נוסף לנסות. הבעז"ב הזמין אף הוא לה שוף מהחבית (500 מ"ל - 34 ש"ח), הוורקוהוליק חצי פרנסיסקנר (28 ש"ח), בת הטייס רבע ניוטון (בירה תפוחים, 14 ש"ח).

הזמנו גם כמה נשנושים - תערובת שעועית בבירה (12 ש"ח) בשבילי וגם צ'יפס (14 ש"ח).

ברקע התנגנה לה מוסיקה משתנה ונעימה (ג'אז, בלוז ועוד כל מיני) שלא הפריעה לשיחה, ואנחנו שתינו את הבירות לרוויה כשגם השעועית היתה מאוד טעימה.

האצן הלוגם שהיה אמור להצטרף אלינו הלך לאיבוד ברחובות תל אביב וויתר (חבל בשבילו), אני והבעז"ב המשכנו במקומו לעוד סיבוב משקאות, כשהפעם בהמלצת המלצרית ניסיתי את בירת בוטיק ישראלית בבקבוק - מלכה אדמונית (30 ש"ח) שהיתה טעימה ומעניינת ולדברי הבעז"ב גם האמריקאים היו אותה מחבבים בגלל הטעם המעט פירותי.

למרות שהיה לי גם טרמפ הביתה עם הוורקוהוליק (בדרכו חזרה לעבודה?) החלטתי הפעם להסתפק בזאת, לקח מהפעם הקודמת בה שתיתי כמעט ליטר של בירות שונות וחזקות.

לסיכום: כמו שהקורדובירו הוא מקום מצוין לקאווה וטאפאסים, אחיו הקטן והסמוך שטרן 1 הוא מקום מצוין למפגש עם חברים על כמה בירות טובות וגם נקניקיות (מנסיונם של האחרים).

עם מגוון רחב מאוד של בירות וגם וויסקי, שירות ידידותי ואוויר נקי (יש קומה נפרדת למעשנים) שטרן 1 לא רחוק מהנורמה ג'ין, רק עם אופי הרבה יותר שכונתי.

טיפ למבלים: למי שלא קרא את הרשומה הראשונה בעכברוש העיר על המקום , לפני שמזמינים בירה מהחבית אפשר לבקש לטעום - יש אפילו כוסות בירה קטנטנות שבדיוק לזה נועדו. חשוב גם לזכור שחלק מהבירות די חזקות (5%-10% אלכוהול), אז מומלץ לא להפריז יותר מדי בכמויות.

מילה לבעלים: בעוד אנו מחכים למסלולי טעימות ולשעות השמחות, ואפשר גם להוסיף לתפריט כמה אפשרויות מתוקות.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר


תמכו במאמר בלדוג

יום רביעי, 18 בנובמבר 2009

פוסט אורח של עכברוש העיר - מסע אל הברים הטובים ביותר בעיר

כתבת אורח של עכברוש העיר (פורסמה כאן במקור)

כחלק מסיקור הברים והפאבים בעיר, תמיד חשוב להיות בעניינים ולשם כך להעזר לעיתים גם במקורות אחרים.
אחד ממקורות אלו הוא טיימאאוט תל אביב המפורסם והידוע ולו מדור "הברים הטובים ביותר".
אחרי יותר משנה וחצי של פעילות בהם ביקרתי ברוב הברים ברחבי העיר החלטתי לצאת לסיבוב ברים בהם עדיין לא ביליתי מצפון לדרום בעקבות המלצות המדור.
ההתחלה היתה בצפון הישן שם לפי הטיימאאוט נמצא הליקר בר (דיזנגוף 302) - "כל יום 19:00 עד אחרון הלקוחות, בר עשיר, קוקטיילים מיוחדים ואווירה דחוסה".
ואכן בסניף טיב טעם בעיר שפתוח במקום כבר שנה פחות או יותר, יש בהחלט בר משקאות עשיר, שאם תערבבו אותם יחדיו תקבלו קוקטיילים מיוחדים וגם האווירה בהחלט דחוסה, בעיקר במדפי הגבינות.
המשכתי אל השיקסע ברחוב המקביל (בן יהודה 215) - "בר שכונתי בעיצוב מושקע וחמים עם קהל איכותי ואווירה תוססת".
הגלידריה האיטלקית פרגולה שפתוחה שם כבר כמעט שנה וחצי בהחלט מושקעת אבל לא חמימה (וטוב שכך). מכיוון שלא מצאתי את הכניסה אל הבר, שאלתי שם את המוכרים שלא הבינו על איזו שיקסע בדיוק אני מדבר, אבל סיפרו לי שבעונת הקיץ היתה איזה מישהי שנראתה כזאת, ועוד איכותית באמת, שבאה שם קרובת משפחה לבקר.
טוב, מקומות כאלו נפתחים ונסגרים כל הזמן, אולי כדאי לנסות מקום קצת יותר ותיק שבטוח עדיין קיים. כך חשבתי בדרכי אל "הכוסית" הותיק מול הכיכר (מלכי ישראל 5) - "בר חסר דאווין בעל ותק של 25 שנה ועם אווירה ואנשים של פעם".
טוב, פעם באמת אולי היו שם אנשים, עכשיו כבר אין, חבל שאף אחד לטיימאאוט לא סיפר שהבר הוותיק נסגר לפני יותר מחצי שנה אחרי 27 שנים של אווירה.
בזבזתי כבר הרבה זמן ועוד לא הספקתי לעבור את מחצית העיר, חשקתי באיזה משקה קריר אז החלטתי לחתוך עניינים ולהדרים עד לפלורנטין שם נמצא האנה קארינה (ידידיה פרנקל 13) - "לאוהבי אלכוהול ומוסיקה איכותית". בר שתמיד היה זכור לי לטובה עוד מלפני שלוש שנים, אז בשם מוג`ו הוא נקרא.
בחנות הרהיטים שפתוחה שם כבר שנתיים לפחות, אמנם ראיתי כסאות ושולחנות, ומהחלון של השכנים בבניין ממול בקעה לה מוסיקה איכותית, עדיין היו חסרים שם קצת אנשים ואלכוהול (אל דאגה, גם פה יש ליד מרכול אז את זה אפשר לפתור).
אכן, אין ספק שאלו חלק מהברים הטובים ביותר, לא סתם אין בהם מקום לשבת או לעמוד ולשתות, מזל שלי שהצטיידתי בבקבוק אלכוהול איכותי בטיב טעם עוד בהתחלה...
אין כמו סיבוב ברים לא קיימים איכותי כדי ללמוד על הפער בין המציאות בשטח לבין מה שכתוב בעיתון (או אתר) מסחרי הכולל אי דיוק (בלשון המעטה) בעובדות שעלול להצביע על חוסר מקצועיות מרשים, או לחלופין עולה בי החשש שפשוט מדובר בהעדפת שיקולים מסחריים על חשבון ציבור הקוראים. אולי ככה זה כנראה כשמראש משלמים כדי להופיע ברשימה המבוקשת לכמה שנים?
הכי חשוב לדעתי זה פשוט לא להאמין ולהסתמך על רשימות "הכי טובים" של עיתונים מסוג זה שבהם חסרים לא פחות ברים טובים (ולא משלמים) מאשר אלו ששם מופיעים, ובמיוחד לא לייחס חשיבות מיוחדת לסקרים השנתיים של "הכי טובים" שאמנם זוכים להענות בקרב ציבור הקוראים והמבלים, אבל מה זה שווה אם השיטה מזכירה (לי לפחות) פריימריס עם רשימות סגורות במפלגות השונות.

* למען הסר ספק, הברים הנ"ל מופיעים במדור "הברים הכי טובים" בטיימאאוט בכל שבוע ולא הופיעו כך סתם פתאום, וכנראה שימשיכו להופיע שם לנצח או עד שיפתח מקום חדש בדיוק באותו המיקום שישלם במקומם ומישהו ישים לב לכך (כך היה למשל עם הזיגל שנסגר והמשיך להופיע שנתיים עד שנפתח ה-223).


תמכו במאמר בלדוג

יום שבת, 4 באפריל 2009

פיות ועכברושים - השיין והג'ון דו

כאחרוני הבלוגרים, החלטנו גם אנחנו לקחת על עצמנו "פרוייקט" - העכברוש, פיונית הקסם ואנוכי. העכברוש ואני מכירים כבר זמן רב, מאז אותם ימים קסומים בשטח אש 109, אבל את הפיונית אנחנו מכירים רק דרך הבלוג שלה, אז בהחלט היה מסקרן להצמיד פנים לבלוג.

נפגשנו בשבוע שעבר ליד כיכר רבין, לאורה של במת חגיגות מאה השנים (אז עדיין בשלב החזרות) ואחרי שהעכברוש ואני מצאנו אותה (התחבאה לה בערמומיות על ספסל באמצע השדרה, מתחת לפנס) וסיימנו את שלב ההיכרויות חשבנו לאן ללכת לאכול.

שקלנו את הלילוש, אבל פסלנו אותו משום מה, לא זוכר למה. שקלנו את הנוי, אבל הוא היה ריק לגמרי, אז גם הוא נפסל. הבראסרי היה קצת "יותר מדי", אז בסוף בחרנו בשיין (יש גם ביקורת עבר), מקום בו פיונית מעולם לא ביקרה. הזהרתי אותה שהמלצריות שם לא כל כך נחמדות, אזהרה שלא היתה נחוצה לבסוף, כי דווקא קיבלנו אחת מהשתיים הנחמדות.

הזמנו אלכוהול - שמפניית וניל וקינמון לפיה (בחירה שהתבררה כפושרת בהמשך), סנגרייה אדומה מוצלחת לעכברוש וסנגרייה לבנה ומעולה עבורי. מה שטוב בשיין - זה המקום היחידי בו גבר בוגר יכול להזמין כוס סנגרייה ועדיין להרגיש בסדר עם עצמו. הם לא שיפוטיים שם, בשיין.
הזמנו גם אוכל - סלט סלק וגבינת עיזים (טעים, אבל היה לי קצת יבש), פטריות מוקפצות על איטריות אורז שהיו מוצלחות כרגיל ולזנייה בשרית עבור הפיונית, לקול מחאותיו הנמרצות של העכברוש הצמחוני, שהיתה כה ענקית ש"נאלצתי" לעזור ונהניתי מן ההפקר כהרגלי.

השיחה זרמה, ונסובה בעיקר סביב ארועים שונים שעלו בבלוגים השונים. פיונית סיפרה לנו שהיא דמיינה אותנו כצמד מכוער במיוחד, בגלל איזו תגובה מתחכמת שלי בבלוג שלה אי אז. אז כדי להבהיר לכל הקוראים - אנחנו יפיופים אמיתיים. אני לפחות. אני והעכברוש שעשענו אותה עם ההתנצחויות והויכוחים הבלתי פוסקים שלנו (זו אותה שיחה, מאז שנת 1996 1997 בערך), קיבלנו הרצאה קצרה על השפעת הסטייקים שאנו אוכלים על כדור הארץ (היא לא טובה, מסתבר) ולמדנו באיזה מסעדה הפיונית ממלצרת (אסור לי לגלות).

השניים ניצלו ביקור שלי לשירותים כדי להזמין קינוח - לא היה לי שום קשר לזה, באמת - אצבעות שוקולד על בסקוויט, מעין גרסה מקומית לטוויקס, שהיה נחמד אבל לא מסעיר, והתגלגלנו משם.

אבל הרי שלושה בלוגרים צעירים לא יחזרו הביתה אחרי בילוי קצרצר בבית קפה, לא? אז המשכנו לג'ון דו.
הג'ון דו קם באותה תקופה היסטורית בה מתחם לילינבלום קרס ועלה כוחם של ברים מזן מסויים - שכונתי "משודרג", כלומר פיקאפי אבל פמיליארי, הממוקם מחוץ למתחם ברים מובהק. הראשון והמצליח מכולם היה הבוקובסקי, ואחריו קמו עוד כמה מאותו דגם, ביניהם הג'ון דו. בזמנו הוא הצליח לא רע בכלל, ואכן משך אוכלוסייה מקומית חזקה (בהיותו גם פיקאפ וגם שכונתי, ניתן היה למצוא בו חבורות של נערות מטופחות ויפות מראה הלבושות במיטב האופנה - להלן הפיקאפ, ומולן גברברים בברמודה וכפכפי אצבע שזרקו על עצמם את הטישירט הראשון שהם מצאו בסל הכביסה - להלן השכונה. החיים לא הוגנים. ככה זה).

היום הבר קצת הזדקן, ובמילא מוסד הפיקאפ קצת ירד לטובת מוסד המועדון-עלק-אנדרגראונד-כי-אנחנו-בתוך-מרתף, אז מה שנשאר הוא השכונתי. בתור שכזה הוא באמת בסדר, ואפילו מקרינים שם משחקים וכו', אבל אין יותר מדי מה לספר - נציין שהמוזיקה היתה בסדר, שהבירה היתה קרה ושהיה מעושן למדי, במידה מעט מפתיעה בהתחשב בעובדה שלא היה מלא.

זהו, עד הפרוייקט הבא...



לסיכום: השיין הוא מקום יציב ומצליח, שהאוכל בו תמיד מוצלח, גם אם לא מבריק. מומלץ מאוד בימי שישי בצהריים, ללגימת סנגרייה וצפייה בתל אביבים הצופים בתל אביבים וכו'. הג'ון דו הוא שכונתי חביב ותו לא. לא משהו ששווה לעבור שכונה בגללו, נאמר.




תמכו במאמר בלדוג

יום רביעי, 18 במרץ 2009

העכברוש חוגג שנה

עכברוש העיר, ידיד מסור של הבלוג, חוגג ביום חמישי יום הולדת שנה לבלוג המצויין שלו.
האירוע מתקיים בלה צ'מפה בנחלת בנימין, החל משעה 21:30. הזדמנות טובה להתוודע לבלוג שלו, למי שלא מכיר, ולבוא לשתות קצת קאווה - זה תירוץ לא רע בכלל ;)

כאן ניתן להתעדכן על שינויים וכו'. נתראה שם!

תמכו במאמר בלדוג