יום רביעי, 23 ביולי 2008

MyTaste בלונדון - דיווחים מהשטח

כהומאז' לרשימתו של עכברוש העיר לגבי טרנדים (בארץ ובחו"ל), ניתן מעט מהתובנות שפיתחנו כאן בלונדון הסגרירית (טוב, האמת שדי חם פה).
  • נוהגים פה בצד שמאל (סיפרו לנו שהסיבה למנהג החביב הזה הוא כדי שהג'נטלמנים האנגליים יוכלו לשלוף בנוחות את החרב מהנדן ולהתחיל בדו קרב עם מי שבא ממול. נפוליאון החליט לנהוג בצד ימין סתם כדי להיות ההיפך, ואחרי שכבש את רוב אירופה המנהג התפשט הלאה...).
  • שותים פה פיינטים - שזה כמעט כמו חצי ליטר, אבל לא בדיוק. סתם מעצבנים. לפחות הם יודעים למזוג גינס כמו שצריך.
  • אוהבים לאכול אפונה. לזה לא מצאנו הסבר.
  • סנדוויצ'ים מוכנים. הם מתים על זה. נכנסים למקום שנראה כמו בית קפה מודרני, מתוקתק ומעוצב לעילא, רק שעל רוב החדר חולש מקרר ענק ובו סלטים מוכנים וסנדוויצ'ים ארוזים בקופסאות פלסטיק. בוחרים, משלמים, יושבים, מקלפים ואוכלים. איפה הסנדוויץ' ברים שלנו ("רק טיפה בצל אדום, בלי זיתים, תוסיף לי קצת טפנד וממרח עגבניות מיובשות, תחליף לי את המוצרלה בגבינת עיזים... חצי לעכשיו, חצי תארוז!")? העיקר שהכל אורגני.
  • הכל אורגני. ואם לא אורגני, אז Fair-Trade (האיכר בקוסטה ריקה מקבל עוד פזו, לוקחים מאיתנו עוד פאונד).

  • כל הבארים נראים כמו ה"שופטים" או ה"כוסית". רק שבניגוד למיתולוגיות תל אביביות, הפאבים פה בני 200 שנה, ומתהדרים בלקוחות (עבר) כמו דיקנס וקארל מרקס. בתקופה ההיא לא היה חשמל, אז גם היום המקומות האלה מתרוקנים בעשר (כוחו של הרגל).
  • משלמים אחרי כל סיבוב, אז כל פעם מישהו מזמין, וממשיכים לשתות עד שכולם משלמים. באתם שישה חבר'ה אחרי העבודה? לא נורא, שלושה ליטר בירה זה לא כל כך הרבה.
  • אין דבר כזה מלצר - רק ברמן. תזמין בבר, ואז תחפש לך מקום לשבת. אין? שב על המדרכה.
  • שווקי אוכל. כל העיר הזאת נראית כמו טעם העיר אחד גדול (בפרט בסופי שבוע).
  • הרבה מסעדות משפחתיות, לא מעוצבות כלל, שלא היו שורדות שבועיים בתל אביב. מחירים הם דווקא יודעים לדפוק.
  • רשתות בתי קפה בכל פינה שגורמות לשליטה של קפה קפה וארומה בתל אביב להראות כמו משחק ילדים.
  • כל המלצרים (וגם לא מעט מהלקוחות) הם מהגרים. כך במסעדת פיצה היה לנו מלצר סיציליאני, בביסטרו קטן מלצרית צרפתייה וההודים... נו, ברור.
  • המיסים על סיגריות כה גבוהים, שמישהו עצר אותי ברחוב כדי לשנורר ממני אחת, והציע לי פאונד (7 ש"ח!) תמורתה... מרוב בלבול פשוט נתתי לו אותה. הוא היה די המום.
  • העיר כל כך גדולה, ש- Timeout London לא מציג את כל (או אפילו רוב) המסעדות בעיר, אלא מסתפק ב- Top 50... קצת פרספקטיבה.
  • אין מוניות שירות... באסה. מזל שיש רכבת תחתית.

מאחר ונותרו עוד יומיים לביקור ההיסטורי, נכתוב בקרוב פוסט עם כמה המלצות קונקרטיות לגבי העיר המופלאה הזאת...


תמכו במאמר בלדוג

1 תגובות:

Arik אמר/ה...

איזה מגניב !
אפילו למדתי משהו מכל זה.
תמשיך לעדכן. :-)