יום שלישי, 29 ביולי 2008

Que paso?

רק נסגר הגארדן, והנה העכברוש מדווח שנסגר גם הדונדה, טפאס בר חביב בירמיהו, והוא פועל רק כשלושה חודשים.
העכברוש חשב שמדובר בעוד צו סגירה באדיבות עריית תל אביב, אבל בירור קצר מצדו העלה שמדובר פשוט ב"קשיי נזילות" של הבעלים. רוצה לומר, עברו 90 הימים של השוטף + 90, לא הרוויחו, והגיע הזמן לסגור.
חבל, היה מקום סימפטי עם מבחר קוקטיילים ייחודיים וליין מסיבות אנדרגראונד (dondeground) שלצערי מעולם לא יצא לי לפקוד.
עוד פינה מקוללת בעיר (גם ה"ירמיהו" שהיה שם קודם לא החזיק יותר מדי)? או סתם קונספט לא מוצלח? כנראה שלא נדע.

תמכו במאמר בלדוג

יום שבת, 26 ביולי 2008

סופו של הגארדן 2


כתבתי כאן על כך שהגארדן נסגר בצו זמני של עיריית ת"א, אבל שאני אופטימי והעניין בודאי יפתר במהרה. והנה מגיעים מסרים (מכיוון הבעלים והצוות) בפייסבוק שמחר מתוכננת "מסיבת סגירה" למקום -

שבת הזאת ב:19:00 מסיבת סגירה ל"גארדן" (בלנד)
להגיע מוקדם, יהיה מדהים!! עצוב להיפרד אך נעשה
את זה במסיבה ענקית, שמחה! וכמובן הכי איכותית.

אמרתם שהיו רגעים ביום הולדת שלי שהרגישו חשמל
מרוב אנרגיות מדהימות, בחורות יפייפיות, איכותיות
ובחורים שווים, זו הייתה יריית פתיחה מטורפת לליין
מסיבות שנקטע מידי מידי מהר, עקב הסגירה הפתאומית
של הגארדן בגלל בעיות עם הערייה, אך כמו בייריית
הפתיחה, יריית הסיום תהיה באותה רמה- בזיקוקי סיום
ובמסיבה מדהימה!!
מסיבה של פעם בחיים


מאחר וגם ההנהלה מודיעה על סגירה (אלא אם כן הם אימצו את הצעתי אצל העכברוש, לפצוח בטרנד חדש של "מסיבות סגירה" סדרתיות...) לא נותר לי אלא להאמין. נראה שזה אכן הסוף. עד הסיבוב הבא.

תמכו במאמר בלדוג

יום רביעי, 23 ביולי 2008

MyTaste בלונדון - דיווחים מהשטח

כהומאז' לרשימתו של עכברוש העיר לגבי טרנדים (בארץ ובחו"ל), ניתן מעט מהתובנות שפיתחנו כאן בלונדון הסגרירית (טוב, האמת שדי חם פה).
  • נוהגים פה בצד שמאל (סיפרו לנו שהסיבה למנהג החביב הזה הוא כדי שהג'נטלמנים האנגליים יוכלו לשלוף בנוחות את החרב מהנדן ולהתחיל בדו קרב עם מי שבא ממול. נפוליאון החליט לנהוג בצד ימין סתם כדי להיות ההיפך, ואחרי שכבש את רוב אירופה המנהג התפשט הלאה...).
  • שותים פה פיינטים - שזה כמעט כמו חצי ליטר, אבל לא בדיוק. סתם מעצבנים. לפחות הם יודעים למזוג גינס כמו שצריך.
  • אוהבים לאכול אפונה. לזה לא מצאנו הסבר.
  • סנדוויצ'ים מוכנים. הם מתים על זה. נכנסים למקום שנראה כמו בית קפה מודרני, מתוקתק ומעוצב לעילא, רק שעל רוב החדר חולש מקרר ענק ובו סלטים מוכנים וסנדוויצ'ים ארוזים בקופסאות פלסטיק. בוחרים, משלמים, יושבים, מקלפים ואוכלים. איפה הסנדוויץ' ברים שלנו ("רק טיפה בצל אדום, בלי זיתים, תוסיף לי קצת טפנד וממרח עגבניות מיובשות, תחליף לי את המוצרלה בגבינת עיזים... חצי לעכשיו, חצי תארוז!")? העיקר שהכל אורגני.
  • הכל אורגני. ואם לא אורגני, אז Fair-Trade (האיכר בקוסטה ריקה מקבל עוד פזו, לוקחים מאיתנו עוד פאונד).

  • כל הבארים נראים כמו ה"שופטים" או ה"כוסית". רק שבניגוד למיתולוגיות תל אביביות, הפאבים פה בני 200 שנה, ומתהדרים בלקוחות (עבר) כמו דיקנס וקארל מרקס. בתקופה ההיא לא היה חשמל, אז גם היום המקומות האלה מתרוקנים בעשר (כוחו של הרגל).
  • משלמים אחרי כל סיבוב, אז כל פעם מישהו מזמין, וממשיכים לשתות עד שכולם משלמים. באתם שישה חבר'ה אחרי העבודה? לא נורא, שלושה ליטר בירה זה לא כל כך הרבה.
  • אין דבר כזה מלצר - רק ברמן. תזמין בבר, ואז תחפש לך מקום לשבת. אין? שב על המדרכה.
  • שווקי אוכל. כל העיר הזאת נראית כמו טעם העיר אחד גדול (בפרט בסופי שבוע).
  • הרבה מסעדות משפחתיות, לא מעוצבות כלל, שלא היו שורדות שבועיים בתל אביב. מחירים הם דווקא יודעים לדפוק.
  • רשתות בתי קפה בכל פינה שגורמות לשליטה של קפה קפה וארומה בתל אביב להראות כמו משחק ילדים.
  • כל המלצרים (וגם לא מעט מהלקוחות) הם מהגרים. כך במסעדת פיצה היה לנו מלצר סיציליאני, בביסטרו קטן מלצרית צרפתייה וההודים... נו, ברור.
  • המיסים על סיגריות כה גבוהים, שמישהו עצר אותי ברחוב כדי לשנורר ממני אחת, והציע לי פאונד (7 ש"ח!) תמורתה... מרוב בלבול פשוט נתתי לו אותה. הוא היה די המום.
  • העיר כל כך גדולה, ש- Timeout London לא מציג את כל (או אפילו רוב) המסעדות בעיר, אלא מסתפק ב- Top 50... קצת פרספקטיבה.
  • אין מוניות שירות... באסה. מזל שיש רכבת תחתית.

מאחר ונותרו עוד יומיים לביקור ההיסטורי, נכתוב בקרוב פוסט עם כמה המלצות קונקרטיות לגבי העיר המופלאה הזאת...


תמכו במאמר בלדוג

טובים השניים מן האחד

אין ספק שהפתגם נכון - מאז התאחדתי עם שותפי הלונדונר הטרי, שטף הרעיונות והשיפורים לאתר היה בלתי ניתן לעצירה כמעט. בימים האחרונים שקדנו על שיפורים רבים, אשר גם אם כל אחד מהם הוא בעל השפעה מועטה, הרי שיחדיו הם משפרים מאוד את חווית המשתמש.
בין השינויים שהוכנסו - טופס דיווח על מקומות חדשים, אפשרות להודיע לנו על טעויות או מידע חסר בכל אחד מהדפים, חלוקת דף החיפוש החכם למספר קטגוריות, הוספנו עדכונים לקטגוריית "בקטנה" (חומוסייות, גלידריות וכו') בעמוד הראשי ועוד ועוד...
יש לנו עוד מספר רעיונות חדשניים בקנה, אבל בסך הכל גם יצאתי לחופשה :)

בימים האחרונים שמנו לב שעוד גולשים נרשמו כמשתמשים באתר, ואנו קוראים להם בהזדמנות זו לדרג מקומות שהם כבר מכירים (כמובן - ככל שיותר אנשים ידרגו מקומות כך ההמלצות שכולם יקבלו יהיו מדוייקות ורלוונטיות יותר).

תמכו במאמר בלדוג

יום שישי, 18 ביולי 2008

הבלוג עובר ללונדון

טוב, לפחות שני שליש ממנו....
בחודשים האחרונים אחד מבין שלושת מייסדי האתר חי בלונדון (מישהו צריך לשים עין על המסעדות מעבר לים), והנה אחד נוסף נוסע לחופשה קסומה בארץ הדגים והטוגנים.
אנחנו בטוחים שהמפגש פנים אל פנים ישרה בנו רוח יצירתית שללא ספק תקדם את האתר בצעדי ענק קדימה, ובאופן כללי תהפוך את העולם למקום מעט טוב יותר לחיות בו.

ימסרו עדכונים מהשטח (בתנאי שיהיה זמן ותנאי מזג האויר יאפשרו זאת). בינתיים, תסתפקו בתמונה מעוררת תיאבון זו.

תמכו במאמר בלדוג

יום רביעי, 16 ביולי 2008

סופו של הגארדן?

רק לפני כשבועיים נפתח בקול תרועה הגארדן, בר חדש על חורבות הבלנד. בראיון ב- Timeout סיפרו הבעלים החדשים על ההשקעה העצומה בשיפוץ הבר (למרות שבביקור שערכתי בתקופת ההרצה הוא נראה בדיוק, אבל בדיוק כמו הבלנד... מוזר), איבנטים נוצרו בפייסבוק, הזמנות נשלחו, וחבר שביקר שלשום דיווח שהיה ערב חזק עם קהל מוצלח.
והנה, בעודי הולך למקום אתמול, נתקלתי בשער נעול ומדבקה צהובה המספרת שהמקום נסגר ב- 15/7/08 מתוקף צו סגירה.
כל בר שנפתח בתל אביב עובר מחזור חיים - בשבועיים הראשונים המקום די ריק ("הרצה"), כשלושה חודשים של צפיפות נסבלת וקהל מקומי משובח ("תור הזהב"), חצי שנה - שנה של ערבים בלתי נסבלים בצפיפותם וקהל מעט פחות משובח ("פרה חולבת") ואחר כך ההתדרדרות הבלתי נמנעת עד הסגירה והפתיחה מחדש.
ממש ציפיתי לבלות שם בתקופה הקרובה מאחר והמקום מאוד קרוב לביתי... מצער לראות שהמקום נסגר עוד לפני תור הזהב שלו.
מצד שני, מאחר והוא נסגר כל כך מוקדם אני מניח שהבעלים לא יוותרו כל כך מהר, ולכן אני לא ממהר למחוק את הכרטיס שלו ב -Mytaste.


תמכו במאמר בלדוג

יום שני, 14 ביולי 2008

הוטל מונטיפיורי - ביקורת

הביקורת מתוך אתר MyTaste (לדף הביקורת) -

כה רבה הייתה הציפייה לקראת פתיחתו של הוטל מונטיפיורי, התוספת החדשה למשפחת הבראסרי והקופי בר, שקפצתי לשם בהזדמנות הראשונה – חגיגת יום הולדת לאחותי. שולחן זוגי הוזמן עוד לאותו ערב במרפסת (בפנים היה מלא – מקום חדש ולוהט) והגענו בשעה היעודה מלאי התרגשות.
הבניין היפהפה משוחזר, משופץ ומעוצב בצורה מוקפדת ומרשימה, כצפוי מבני הזוג מתי ורותי ברודו. בכניסה נתקלים ברצפת עץ כהה, ריהוט יוקרתי ואווירה כללית מיוחדת מאוד. לצערי, למרות שבני הזוג ברודו ידועים כמקפידים על הפרטים הקטנים ביותר, נתקלתי במספר נקודות צורמות למדי, ועל כך בהמשך.
עמדת המארחת משמשת גם כדלפק הקבלה של מלון הבוטיק הממוקם מעל למסעדה, אם כי לא ברור, לכשיתחיל המלון לשרת לקוחות, עד כמה נעים יהיה לאורחים להיסחב עם מזוודותיהם אל מול חדר מלא סועדים שללא ספק יצפו בהם בעניין, ולהפך – מה ירגיש סועד תמים שאורח חסר מעש עומד ליד שולחנו בעודו מחכה לצ'ק אין או צ'ק אאוט?
הובלנו על ידי המארחת אל השולחן במרפסת הצופה אל הרחוב. השולחנות קטנטנים ונמוכים, מהסוג שאתה מצפה למצוא בבית קפה פריזאי, ולא במסעדה. כלומר, הם מושלמים לכוס קפה וקרואסון, אבל לחלוטין לא מתאימים לצלחות גדולות הנושאות מנות עיקריות, מה עוד שגובהם הלוקה גורם לסועד לאכול בחוסר נוחות מסוימת. רטנתי שהאדם האדיב שענה לטלפון והציע לי שולחן בחוץ היה יכול לציין שהשולחנות לא ממש מתאימים לארוחה מלאה, אבל אז ראיתי שבעצם אותם שולחנות נמצאים גם בפנים... לפחות לא הפלו אותי לרעה.
בעיה נוספת, וחמורה אף יותר – לא היה אפילו מאוורר אחד במרפסת. בתל אביב בסוף יוני שהייה בחוץ, אפילו בשעת ערב, היא גרסה מסוימת של גיהינום. ניסינו למזער נזקים על ידי שתיית מים מרובה (שנמזגו ללא הרף, מסוננים ומתוך קנקנים יפים ומסוגננים) אך כל שרצינו היה בעצם מזגן.
התפריט לקוני. אפשר לומר "אנטי אייל שני" – בחלק מהמקרים לוותה כותרת המנה בהסבר כלשהו, אבל לחלקן לא התווסף דבר, וכך הצטרכנו לנחש לבד מה פירוש "עוף יפני" או "ארבע גבינות". השירות היה מצוין, אבל בסופו של דבר יש גבול לכמה שאלות אפשר להמטיר על המלצר המסכן בלי להרגיש כטיפש גמור.
בסופו של דבר הזמנו שתי מנות ראשונות – קדרת מולים וקרפצ'יו, ושתי עיקריות – סטייק סינטה ועוף וייטנמי. המולים, הקרפצ'יו והסינטה היו מצויינים, העוף הבריק מעט פחות (אם כי אחותי טוענת בתוקף שהסטייק נפל באיכותו מזה של הקופי בר).
בשלב זה התפנה מקום בתוך המסעדה וניצלנו את ההזדמנות לעבור לשם כדי להצטנן מעט. השולחנות (הקטנטנים, כזכור) ממוקמים בצפיפות המוכרת מהבראסרי, אך משום שהחלל קטן הרבה יותר נדמה היה שזה קצת יותר מדי. הזמנו קפה שהגיע חזק בצורה בלתי רגילה, ויצאנו אל האוויר המהביל שבחוץ.

לסיכום, האוכל והשירות נפלאים, כל השאר קצת פחות. אמנם המקום עדיין היה בתקופת הרצה כשביקרתי, אך בעוד שאת חוזק הקפה אני בטוח שישנו בקלות, ואולי אף ישקלו להדפיס תפריטים מפורטים מעט יותר, אני בספק אם ישנו משהו בעיצוב. בצורה הנוכחית זה בהחלט מקום ראוי למנות ראשונות וכוס יין (וגם הבר נראה מזמין) אך לארוחה מלאה זאת בהחלט לא תהיה הבחירה הראשונה שלי.


תמכו במאמר בלדוג

הבלוג החדש שלנו


כמו כל אתר המכבד את עצמו, החלטנו גם אנו ב- MyTaste לפתוח בלוג...
כאן נתאר את התהליכים והשינויים שהאתר עובר, נפרסם ביקורות למקומות שביקרנו בהם ונהגג באופן כללי על העיר תל אביב.

למי שלא מכיר - אתר MyTaste הוא אתר הסוקר מסעדות, בתי קפה וברים בתל אביב. האתר הוא יותר מסתם אינדקס, מאחר והוא נותן למשתמשים רשומים את היכולת לדרג מקומות שהם כבר מכירים ועל סמך המלצות אלו מספק המלצות מותאמות אישית לכל משתמש.
מלבד כלי ההמלצות, משולב באתר מנוע חיפוש רב עוצמה שמאפשר לבצע חיתוכים שונים כדי למצוא בקלות מקומות בילוי בעיר.

אבל למה להכביר במילים? הכי טוב שתנסו בעצמכם...

תמכו במאמר בלדוג