יום חמישי, 5 בנובמבר 2009

המעוז - ביקורת בר

כשהעכברוש הציע שנלך לבקר את המעוז, בר חדש על חורבות קפה מאיר, לא ציפיתי ליותר מדי. אתם יודעים - קינג ג'ורג' וכל הג'אז הזה, זה כבר לא הסטייל שלנו. לשמחתי, אני יכול לומר שהופתעתי מאוד לטובה.

המקום, מעין סניף של השכן מצפון אבן גבירול, שופץ לחלוטין, ומציע שני חללים גדולים. הראשון, בכניסה, מכיל בר גדול התופס את רוב רובו של החדר, כשלאורך הקירות מעין ספספלים מוגבהים (מדפי ישיבה?) ללא שולחנות. כתחליף מוצבים במקום מעין סטנדים מתכתיים להצבת כוס או בקבוק. בירכתי החדר יש כניסה למסדרון צר וארוך שמוביל לחלל נוסף המעוצב כדירה/לופט - סלון, פינת מחשב (עובד, עם אינטרנט - כמעט וכתבתי את הפוסט במקום...), מטבח קטן ואפילו מקלחת (עובדת, לדברי המלצרית). בנוסף, ליד הטלוויזיה מוצב שולחן פול קטן. בניגוד לאפרטמנט, שעוצב ברוח דומה אך הרגיש כמו תפאורה של דירה (מפואר מדי, יקר מדי, מלוטש מדי), המעוז נראה בדיוק כמו דירת הרווקים שכנראה הייתה לכם, אם המטראז' התל אביבי לא היה כל כך יקר.

לבר יש חצר גדולה מלפנים המשובצת גם היא באותם מדפי ישיבה ועוד שני ברים קטנים הצופים אל החצר - היא ללא ספק תהפוך ללהיט גדול עם בוא הקיץ. גם לחלל הפנימי יש מרפסת נוספת משלו, וריבוי האיזורים החיצוניים אפשר לבעלים לאכוף את איסור העישון בפנים, לקול מצהלות העכברוש. בינתיים זה מחזיק, נראה מה יקרה בעוד חודש-חודשיים...

כשהגענו למקום הבר המרכזי היה פחות או יותר מלא, אז התיישבנו לנו ב"לופט" שמאחורה. תפסנו לנו כמה כסאות הממוקמים מול הטלוויזיה (שהקרינה את משחק הכדורגל) וליד שולחן הפול. זה התגלה כבעייתי מעט - השולחן מוצב במרכז החדר, והשחקנים החובבים והנלהבים פספסו כל פעם בסנטימטרים בודדים מגוון כוסות, בקבוקים ופרצופים שהונחו מאחוריהם... עניין של זמן עד שמישהו יאבד שם שן, לצערי.

הזמנו כמה בירות, כמה צ'ייסרים ואיזה וויסקי קטן, וליווינו אותם בסלסלות נאצ'וס טעימים, בליווי סלסה. בתפריט גם אוכל יותר רציני קצת (טוסטים, פלטות גבינות ונקניקים, תפוח אדמה אפוי...) שנאלץ לדגום בפעם אחרת. בין המשחק להתחמקות ממקלות הפול, קלחה לה שיחה נעימה בהשראת הסביבה. המקום מואר מאוד יחסית לבר, והריהוט והעיצוב פשוט משרים אווירה נינוחה, וזה מורגש בכל הרמות - מהצוות הסופר-ידידותי עד המבלים שנמרחים להם על הספות בשיכול רגליים, ממש כאילו הם בסלון ביתם. גם מאוחר יותר, כשהמקום התחיל להתמלא, האווירה נשארה נטולת לחץ ולא מתאמצת - כל כך שונה מאיזור המלחמה שבנמל. תרם לכך גם הקהל השכונתי והאיכותי, שעסק בפיקאפ קליל ולא מחייב. אני מוכן להמר שזה יהיה המקום לרווקים צעירים בתקוופה הקרובה...

לסיכום: בר שכונתי, פיק-אפ לייט, בעל אווירה שמחה (ומעט צעירה). ללא עישון, ועם הרבה אנרגיות חיוביות - מומלץ!

קרדיט על התמונות - דנה נחמן (תודה דנה!)


תמכו במאמר בלדוג

8 תגובות:

Granov אמר/ה...

תמונה. איפה תמונה?
a post without pics is like a girls with no hooters :)
כך היה אומר אל בנדי

City אמר/ה...

המציאות בד"כ עולה על התמונות

MyTaste אמר/ה...

@Granov - כל כך צודק... לא היתה לנו מצלמה, לצערי. אני חייב לקנות אחת קומפקטית ולהתחיל לקחת אותה איתי לכל מקום...

MyTaste אמר/ה...

עדכון - קיבלנו כמה תמונות מהבעלים של הבר (דיברנו איתו מעט בסוף הבילוי) - קבל שתיים מתוכן...

עדי אמר/ה...

נשמע נחמד.
לפי התמונות נראה כמו מקום חמים ומעוצב למדי.
מה בקשר לגילאי המבלים?

MyTaste אמר/ה...

הייתי אומר בין 25 ל- 30.
בבר הממוצע קצת יותר נמוך, ב"לופט" קצת יותר מבוגר.

כלי אוכל אמר/ה...

אני רואה שאתם באותו ראש כמוני - בירה יש תמיד ולוקיישן לא באמת משנה - מה שחשוב בפאב זה האוכל על כל נגזרותיו ומרכיביו - טעם, זמן הגשה, ורת הגשה וכמה עוד צריך להזמין :)

אנונימי אמר/ה...

פרסומת מגניבה למעוז!

http://www.youtube.com/watch?v=otmymlpKIjY