יום רביעי, 11 במרץ 2009

הסלונה שוב פתוחה

לאחר שסגרו את הבר הותיק והמוערך, סלונה, הצליחו להפוך את רוע הגזירה, והבעלים הפיצו מייל שחוגג את הבשורה המוערכת.
לכן, אני מביא דברים בשם אומרם (נשלח מעט לפני פורים, אז זה קצת באיחור, אבל עדיין) -


שלום לכולם
בשמחה ובששון אנחנו גאים להודיע שהסלונה נפתח שוב לרווחה. הרבה בזכותכם ובזכות אלפי תגובות ומכתבים שהגיעו לערייה ותמיכה מחבקת מצד לא מעט אנשים. למיטיבי הקריאה מצורפות מספר מילות תודה נרגשות בהמשך.
ברוח החג הבא עלינו לטובה ולאור חג החירות הממשמש ובא החלטנו לחגוג את הפתיחה המחודשת בשבוע של משתה פורים, במהלכו נוריד מחירי אלכוהול נבחרים, נפנק בצ'ייסרים ביד רחבה ובזרוע נטויה ונחגוג את הנצחון של כולנו.
דבר ראשון, מסיבת פורים: היום, יום שני, נחגוג את מסיבת הפורים המסרותית שלנו, והפעם במתוכנת סופר אותנטית של משתה פורים כמו שכתוב במגילה, עם אחשורוש ושתי וכל החברה.על עמדת ה- DJ יחברו שוב ארז צוק רמון והדס אוורבוך ואחרי מה שהלך כאן בשנה שעברה, נראה לי שממש אין צורך להכביר במילים.
כניסה כמובן בחינם, אתם יכולים לבוא כבר ב- 2100...
כמו כן, נשמח אם תמצאו לנכון להפיץ את דבר הפתיחה המחודשת ברבים, כדי שלא נשב לבד, בחושך עצובים.
ואם הגעתם עד פה, עכשיו מספר מילים:

אז הנה אנחנו שוב פתוחים.
זה מאותם רגעים, שנדמה שחלף זמן רב בד ובד עם התחושה שהכל קרה אתמול.
השער נפתח, השנדליפה שבה לפזר אור מחמיא על הספות הישנות, הבר מתמלא חזרה בבקבוקים, הצוות שב מן הכפור של חיי האבטלה והמוסיקה שוב נחרטת כפסקול של אין ספור דייטים, ימי הולדת וכו'.
עוד סערה שככה והסלונה בעינה עומדת, דוהרת אל עבר ה-5 שנים!!!
חתיכת תקופה. ההורים שבינכם הספיקו לראות את התינוקות שלהם הופכים לילדים במהלכה, הצעירים שבינינו היו אז ילדים.
כולנו נושאים זכרונות של אי אילו ערבים חסרי רסן, ספוגי אלכוהול ונטולי מחסומים נורמטיבים.
רקדנו על הבר, כך סיפרו לנו ביום למחרת, או איך התעלפנו על הנדנדה בחוץ.
רובנו זוכרים את מסיבת פורים האחרונה, או לפחות שהייתה כזאת, אבל גם את זו שלפניה ולפניה גם.
את חגיגות ימי ההולדת המפנקות.
חלקנו זוכרים את הבנות נחמה פורטות בתמימות מול קהל הולך וגובר, את יוני רכטר על הבמה מול פסנתר כנף ענק, גם את שלומי שבן אחריו ורבים וטובים אחרים שבאו איתכם לתרום, את יעל נעים מנסה חומרים לפני שיצאה לכבוש את העולם,או זוכרים איך אנשים עמדו בשתי שורות לגובה כדי לראות את אסף אבידן ממש שניה לפני ש... מעטים גם זכו לזכור את אהוד בנאי בגיטרה אקוסטית בלי הגברה.

את עשרות התערוכות וארועי התרבות. את A5,שמי שלא מכיר לא יודע על מה הוא מדבר.

אז אם להיות כנים כבר היינו על הרצפה. גמורים, מותשים ומיואשים. עמדנו לוותר.

אבל אז אתם באתם. עם המיילים, הטלפונים של אנשי העיתונות. עם מכתבים לעירייה ובעיקר עם התגובות המדהימות והמרגשות לעצומה, שהחזיקו אותנו בשבועיים האחרונים וחיזקו אותנו לקום ולהלחם על הזכות להמשיך ולהיות החלל שלכם.
ויותר מזה. גם שינתם משהו. כמה מפתיע לגלות שהציבור יכול באמת להשפיע על נבחריו מעבר לאותו יום בודד בקלפי.
אבל אם נשאיר לרגע את הציניות בצד, אותם מכתבים, תגובות וכו' הם אלו שעשו את ההבדל. שריככו איזה לב אולי, או גרמו למשהו שם במגדל השן לחשוב שאולי יש כאן יותר מעוד מקום שהשתכר בו.
כי הסלונה היא הרבה יותר מעוד בר, והרבה יותר ממקום העבודה הנוכחי והזמני שלנו.
הבנו שהיא שלכם בדיוק כמו שהיא שלנו, בזכרונות היפים אבל בעיקר בעתיד, ושיש לנו מחויבות לשמר את זה, למענכם, למען התרבות, למען האומנות ולמען העיר הבלתי מתפשרת הזאת. הבנו שצריך לעשות הכל כדי שישאר פה משהו גם אחרינו.
כי איפה עוד יכול לנחות ברכות ערב כמו הפאצ'ה קוצ'ה לפני שהוא הופך לאחד מארועי האומנות המרגשים שידעה העיר? איפה עוד יכולים גולשים לחגוג את תליית יצירותיהם במסיבת חוף מטורפת? איפה יקריאו שירה או ירקדו סווינג ביום ראשון? איפה ישיקו את הפרוייקט המדהים של A5במסיבות הכי טובות בעיר?

אז עכשיו אנחנו פה. שוב.
במילות התודה האלו אנחנו מתכוונים לחבק את כולכם חיבוק וירטואלי חזק, להחזיר קצת מהאהבה שהרעפתם עלינו.
אבל אנחנו גם פה באמת, בסלונה. כל יום. עם מוסיקה מעט חלשה אמנם( כדי לא להעיר את השד), עדיין לא מרשים לעשן בפנים, ולא מרשים לזוגות לשבת בספות בסופ"ש. עדיין מאבדים קצת סבלנות בשעות הלילה המאוחרות (לנו) ,
אבל מלאי אהבה מתמיד, ומוכנים לחבק, באמת. רק תבואו.

תודה. סלונה.



תמכו במאמר בלדוג

2 תגובות:

City אמר/ה...

ואיפה הקרדיט למי ששלח לך את זה?

אנונימי אמר/ה...

טוב שעדיין אי אפשר לעשן בפנים! אני מקווה , שהמלה "עדיין " תימחק , ולא יעלה על דעתו של איש (או אישה ) לזהם את החלל באמצעות סיגריה . מחר יש בכוונתי להגיע למקום כדי להאזין ולהתבונן בענבל סמדר ובליאת בנטוב . הייתי נמנעת ומחמיצה את ההופעה ,אילו ידעתי שיש חשש לחנק עישון.