אוקטובר בפלורנטין - ביקורת בר

כשהלכנו לחגיגות השנתיים לעכברוש, ראינו בר חדש שנפתח בדיוק בשם אוקטובר (Oktober). מאחר ושמתי לי כיעד לבקר קצת יותר בפלורנטין בזמן הקרוב, וכי המקום נראה חביב מאוד, הצעתי לעכברוש לצאת לדאבל-דייט במוצאי החג הראשון.

מצאנו חניה בקלות, במרחק בלוק אחד מהמקום (אחח, פלורנטין...) וקיפצנו לנו לשם בשמחה. מאחר ובכל זאת פסח, המקום היה ריק ברובו, ולכן קצת קשה לשפוט מה תהיה האווירה בו בימים כתיקונם, אבל עדיין - הפוטנציאל בהחלט ניכר לדעתי.

המקום מעוצב בטוב טעם, עם הרבה עץ מצד אחד, אבל עם מספיק תחכום מצד שני, כדי שלא ידמה לסתם עוד פאב "גנרי". במקום בר מרובע גדול, ועוד מעין בר בצורת חי"ת, שבעצם מקיף גרם מדרגות היורד לחדר העישון שבמרתף, בו יש מספר ספות וכורסאות נוחות למראה, הרבה יותר מריהוט העץ בקומה שלמעלה. המקום בנוי בצורה מרווחת מאוד, ויש הרבה מקום לעמידה, כך שלדעתי כשהמקום מלא יש לו פוטנציאל פיקאפ לא רע בכלל - לידיעת הרווקים מהאיזור.

רק העכברושית שומרת על כשרות פסח, ולכן היא הזמינה קאווה (25 ש"ח) בעוד ששלושתינו הזמנו בירות. כמנהג הפלורנטינים, יש במקום מספר בירות מעניינות קצת יותר מגולדסטר/הייניקן/טובורג של מרכז העיר, ואף אפשר לבחור במסלול טעימות, אך המקום לא מהווה תחרות של ממש לשטרן 1, נניח. אנו בחרנו בפרנסיסקנר (27 ש"ח לחצי), דובל (29 ש"ח) וקוזל (23 ש"ח לשליש).

העכברושים רצו לכרסם משהו, ולכן הזמינו פלפל שושקה ממולא בגבינה ברוטב פסטו (35 ש"ח), והעכברושית הזמינה בנוסף גם את נקניקיות הבית - שתי נקניקיות שמנמנות המגיעות עם צ'יפס. הנקניקיות (טלה ולבן, אמרו לנו רק אחרי ששאלנו) לא היו מי יודע מה, וגרוע מכך - הגיעו פושרות עד קרות. המנה הוחזרה במהירות למטבח, אבל המנה התעכבה עד כדי כך שהעדפנו כבר לבטל אותה.

אולי כפיצוי, קיבלנו ארבעה צ'ייסרים לבחירתינו, אותם שתינו בשמחה. הברמן (אחד הבעלים?) יצא אלינו לשאול איך היה הוויסקי, וסיפר לנו שהם החליטו לחרוג מהג'יימסון השגרתי, ומציעים את "Whyte & Mackay" בתור וויסקי הבית שלהם. (אלו ששתו ממנו נהנו ממנו מאוד). שמחים שסיימנו בטעם טוב, הזמנו חשבון וסימנו את המקום לביקור נוסף בסתם יום של חול.

לסיכום: בר שכונתי חביב ביותר עם אווירה טובה ופסקול רוק נעים, שמראה המון פוטנציאל, ומתחשב בלא-מעשנים.

תמכו במאמר בלדוג

שטרן 1 - ביקורת בר

כבר הרבה זמן הזנחתי את פלורנטין. אותה שכונה, שכבר שנים מחזיקה בתואר "אוטוטו הדבר הבא", אמנם לא הצליחה עדיין להפוך לאזור נחשק באמת בעיר אבל פיתחה סצנה מכובדת משל עצמה. משום מה, האזור אף פעם לא קופץ לי לראש כשצריך למצוא מקום בילוי - טוב, אם כך, שהאמריקאית והניו-יורקי לשעבר לקחו אותי לשם.

שטרן 1 (כבר כתבנו עליו פעם פה) נודע במבחר הבירות והנקניקיות המשובחות שלו, ומטבע הדברים המקום קוטלג אצלי כ"דמוי נורמה-ג'ין". הופתעתי לראות כי המקום קטן הרבה יותר, והרבה פחות מסעדתי מנורמה ג'ין (וטוב שכך, מבחינתי לפחות). החלל פינתי, צר וארוך, ונשלט על ידי בר ארוך לאורך כל הקיר. אחר כך ראיתי שיש גם חדר פנימי יותר, המיועד למעשנים.


בסוף התיישבנו לנו בשולחן קטן ליד הכניסה, וחנן ייעץ והתאים לנו בירות לנקניקיות שהזמנו. מאחר ולא הצלחתי להחליט, הוא ארגן לי טעימות של שלוש בירות, שהגיעו בכוסות בירה קטנטנות. בסוף נבחרה לה-שוף, אגב, שהשתלבה היטב עם נקניקיית הטולוז (חזיר וגבינת פקורינו) השמנונית והטעימה. הנקניקיה גדולה, ומגיע בלחמנייה מכובדת, אך מאחר והיא לא מהזן הרך נאלצתי לוותר חיש מהר על שאיפתי המקורית לאכול את הנקניקה בידיים - הרטבים השפריצו ויצרתי בלגן לא קטן. עם זנב בין הרגליים עשיתי מה שעשו האחרים בשולחן - אכלתי את המנה עם סכין ומזלג. ברברים.


המקום שכונתי ונעים ביותר, ומבחר הבירות בו מכובד בכל קנה מידה (רוב התפריט למעשה מורכב מרשימת הבירות שבמקום) ויחד עם אוכל לא רע בכלל, הקומבינציה בהחלט נעמה לנו.

לסיכום: בסך הכל מקום חיובי בהחלט, ומלבד שירות עצל משהו שמתקשה להשתלט גם על בר ריק ברובו, באמת שאין דברים רעים להגיד על המקום. ביקרתי בו שנית בעת חגיגות השנתיים של העכברוש, והמסקנות היו דומות (כולל איטיות השירות, לצערי). אני בהחלט מתכוון לחזור לשם.

תמכו במאמר בלדוג

שטרן 1 - ביקורת אורח

ידידי העכברוש פקד לאחרונה את שטרן 1, הבר החדש בפלורנטין, וכל כך נפעם שהוא כתב ביקורת אורח על המקום. מבלי לבזבז יותר מדי זמן - קבלו אותו :)

זמן: יום שלישי בלילה, ינואר 2010

מיקום: שטרן 1 (פינת ידידה פרנקל), פלורנטין, תל אביב.

רקע היסטורי: שטרן 1 (Stern), בית בירה ונקניקיות (עם שרקוטרי משלו), נפתח רק לפני כשבועיים בפלורנטין ע"י הבעלים של הקורדובירו - הקאווה טאפאס בר הסמוך והמשובח בפני עצמו.

הסיפור: אני כבר הספקתי לבקר ולהנות בשטרן 1 כבר ארבעה ימים אחרי הפתיחה, ובעקבות רשמיי רצו לבוא לשם גם הבעז"ב ובת הטייס שבאו לארץ לביקור קצר.

וכך ביום שלישי בלילה קבענו להיפגש שם. תכננתי להגיע לאזור פלורנטין בתחבורה ציבורית אך פספסתי את האוטובוס. לשמחתי (?), בדיוק באותה השעה (22:00) יצא הוורקוהוליק מהעבודה והחליט באופן ספונטני להצטרף ובדרך גם לאסוף אותי לבקשתי.

הגענו אל השטרן 1 בסביבות 22:30, המקום היה די מלא אך לא מפוצץ והבעז"ב ובת הטייס היו כבר אחרי כמה סיבוב ראשון של בירות עם נקניקיות (ציפוטלה בלחמניה - 25 ש"ח, מרגז עצבנית - 37 ש"ח) שהיה לדבריהם מאוד מוצלח.

מכיוון שלא היה מקום על הבר הם ישבו בשולחן זוגי ליד החלון, אך הדבר לא היווה בעיה מכיוון שבתוך דקה ארגנה לנו אחת המלצריות עוד שני כסאות לישיבה. בגלל מגוון האפשרויות (14 בירות שונות מהחבית, כ-100 מבקבוק) התלבטתי מאוד מה להזמין לשתות. לבסוף החלטתי להזמין את הלה-שוף מהחבית, הפעם רק 250 מ"ל (17 ש"ח), כדי שאוכל עוד משהו נוסף לנסות. הבעז"ב הזמין אף הוא לה שוף מהחבית (500 מ"ל - 34 ש"ח), הוורקוהוליק חצי פרנסיסקנר (28 ש"ח), בת הטייס רבע ניוטון (בירה תפוחים, 14 ש"ח).

הזמנו גם כמה נשנושים - תערובת שעועית בבירה (12 ש"ח) בשבילי וגם צ'יפס (14 ש"ח).

ברקע התנגנה לה מוסיקה משתנה ונעימה (ג'אז, בלוז ועוד כל מיני) שלא הפריעה לשיחה, ואנחנו שתינו את הבירות לרוויה כשגם השעועית היתה מאוד טעימה.

האצן הלוגם שהיה אמור להצטרף אלינו הלך לאיבוד ברחובות תל אביב וויתר (חבל בשבילו), אני והבעז"ב המשכנו במקומו לעוד סיבוב משקאות, כשהפעם בהמלצת המלצרית ניסיתי את בירת בוטיק ישראלית בבקבוק - מלכה אדמונית (30 ש"ח) שהיתה טעימה ומעניינת ולדברי הבעז"ב גם האמריקאים היו אותה מחבבים בגלל הטעם המעט פירותי.

למרות שהיה לי גם טרמפ הביתה עם הוורקוהוליק (בדרכו חזרה לעבודה?) החלטתי הפעם להסתפק בזאת, לקח מהפעם הקודמת בה שתיתי כמעט ליטר של בירות שונות וחזקות.

לסיכום: כמו שהקורדובירו הוא מקום מצוין לקאווה וטאפאסים, אחיו הקטן והסמוך שטרן 1 הוא מקום מצוין למפגש עם חברים על כמה בירות טובות וגם נקניקיות (מנסיונם של האחרים).

עם מגוון רחב מאוד של בירות וגם וויסקי, שירות ידידותי ואוויר נקי (יש קומה נפרדת למעשנים) שטרן 1 לא רחוק מהנורמה ג'ין, רק עם אופי הרבה יותר שכונתי.

טיפ למבלים: למי שלא קרא את הרשומה הראשונה בעכברוש העיר על המקום , לפני שמזמינים בירה מהחבית אפשר לבקש לטעום - יש אפילו כוסות בירה קטנטנות שבדיוק לזה נועדו. חשוב גם לזכור שחלק מהבירות די חזקות (5%-10% אלכוהול), אז מומלץ לא להפריז יותר מדי בכמויות.

מילה לבעלים: בעוד אנו מחכים למסלולי טעימות ולשעות השמחות, ואפשר גם להוסיף לתפריט כמה אפשרויות מתוקות.

4.5 כוכבים בסולם עכברוש העיר

תמכו במאמר בלדוג

מסיבת רחוב בפלורנטין

רציתי לכתוב על זה אתמול, אבל לצערי לא הספקתי -

היום יש מסיבת רחוב בפלורנטין לכבוד פורים. העכברוש היה בשנה שעברה, וממליץ בחום (ומי אנחנו שלא נאמין לו?!).
הוא מייעץ גם להצטייד באלכוהול מבעוד מועד, כי החבר'ה שם בחנויות הפקיעו מחירים בשנה שעברה.
שימו לב שמומלץ להגיע מוקדם, כי אחר כך נהיה מפוצץ ביותר...

קדימה חברים - מצווה לשמוח :)

תמכו במאמר בלדוג

נורמה ג'ין - מפגש חוצה בלוגים

יצאתי אתמול לנורמה ג'ין, בפעם הראשונה זה כמה שנים טובות. הצטרפתי אל העכברוש והעכברושית, ואל עוד כמה מגלריית הטיפוסים הצבעוניים המאכלסים את הבלוג שלו. מאחר ומן הסתם גם הוא יכתוב על החוויה, זו תהיה הזדמנות טובה, במסגרת התחרות הידידותית בינינו, לראות מי יהיה מדורג טוב יותר בגוגל. מצד אחד, תפוז נותן לו פוש רציני, מצד שני, בלוגר/בלוגספוט קצת יותר ידידותי למנועי חיפוש (שלא לדבר על זה שהם בבעלות גוגל...). נחייה ונראה.
ולעניינינו - כבר מההתחלה, יש לנורמה ג'ין נקודת זכות גדולה. לא, לא מדובר בתפריט הבירה והוויסקי האגדי, אלא במגרש החנייה הצמוד. מאחר ולפחות בסופי שבוע אין לי בעיית חנייה בבית, לא הססתי ונסעתי לשם (ואפילו אספתי את הזוג העכברושי אי שם בדרך יפו). אין, אין על דרום העיר.
השומר / סלקטור / מארח בכניסה לא היה נחמד במיוחד, ופחות או יותר סגר לי את הדלת בפרצוף כשניסיתי להכנס (טוב, חשבתי שהוא סתם עומד שם) והסתכל בדפים שלו משל היה אחרונת המארחות הצפונבוניות בנמל, אבל אחרי שהעכברוש שימן אותו בדברי חלקות ("חברים שלנו בפנים") הוא הסכים שנכנס.
הצטרפנו לשולחן בו היו כבר זוג חברים של העכברושים, ומעט אחר כך הצטרפו עוד שני חברים ותיקים. מתפריט הבירה הוזמנו כמה בירות מעניינות, וגם אופציית הטעימות - שש כוסות של 200 מ"ל, כל אחת של בירה שונה. ללא ספק אופצייה מעניינת ומפתה, ולפני כשנתיים הייתי קופץ עליה ללא היסוס, אבל כיום אני כבר לא אוכל לעמוד ב- 1.2 ליטר. הזיקנה היא לא דבר סימפטי.
לצד המשקאות הוזמן כריך רוסטביף, סלט, קערת חמוצים לעכברוש ומנת נקניקיות איריות עבורי. הנקניקיות, שהיו מצויינות, הגיעו על מחבת, לוהט מן הסתם. העכברוש ניסה לגנוב לגימה מהבירה שלי (דנסינג קאמל המצויינת) וחטף כוויה מהמחבת. להגנתו - המלצרית לא אמרה שהמחבת לוהט. להגנת המקום - המחבת הגיע על מגש עץ, בתפריט כתוב שהמחבת לוהט, ומתי בכלל מגישים מנה במחבת קר?! כך או כך את שארית הערב העביר העכברוש בהצמדת כוסות בירה קרות לידו הפצועה ואף ביקש קוביות קרח לשים על הכוויה. הוא עשה כל כך הרבה פרצופים שהמלצרית, שלא מכירה את השטיקים הנלוזים שלו, הביאה לנו בסוף הערב צ'ייסרים חינם, וחוץ מזה הוא שכנע אותי לנסות פלפל חריף מהחמוצים שלו, שהוא טען שהם לא כל כך חריפים. היה חריף מאוד. כך שבסופו של דבר, כנראה שהוא צחק אחרון...
בסופו של דבר המקום לא מרגש במיוחד הורמונלית, אבל המיקום נוח, השירות טוב, האוכל מצויין (חוץ מהשטרודל שהוזמן. אבל מגיע למי שמזמין קינוחים בברים) ומבחר האלכוהול באמת שמרשים, כך שזהו מקום מושלם לערב נינוח עם חברים. סך הכל מומלץ ביותר.

תמכו במאמר בלדוג