לפני כשבועיים הלכנו ארבעה חברים לבדוק את ה
שרקוטרי הכה מדוברת. כפי ששמה מעיד, השרקוטרי מתמחה בנקניקים ונקניקיות המיוצרים במקום, אם כי לא מדובר במקום צרפתי מסורתי, אלא קרוב יותר לטפאס בר הן במבנהו (בר ושולחנות זוגיים קטנים בפנים, כמה שולחנות קטנים בחוץ), בקו המוזיקלי ובאווירה. למקום תפריט מצומצם ו"גברי" מאוד, מורכב כמעט כולו ממיני בשרים, בתוספת שתיים-שלוש מנות פסטה וסלטים. ל
צמחונים רכי לב בודאי שאין מה לחפש כאן, להם יש את ה
בודהה בורגרס.
המלצרית החייכנית והאדיבה הציעה להסביר לנו על המקום, והמליצה שנזמין מנות למרכז השולחן ונתחלק בהן. המלצה פרקטית מאוד, בייחוד בגלל שהשולחן הקטנטן לא היה יכול להכיל מנות לארבעה אנשים בו זמנית... פתחנו במנת השרקוטרי, צלחת נקניקים וטרין כבד אווז, שהוגשה עם לחם טרי וטעים. הנקניקים היו טובים, אבל בכל זאת זו היתה המנה החלשה יותר בארוחה. המשכנו בסלט תמנונים חם (הכולל גם קוקי סן-ז'ק ובייקון) שהיה מצויין, מנת נקניקיות מבושלות באדי יין אדום מנת עגל ברוטב לימון וסטייק ריב-איי, שתיהן מנות מצויינות. הכל היה טוב ויפה, אבל גודש הבשר המוגש בתוספת שפצלי בלבד גרמו לתחושת שמנוניות כבדה מאוד אצלנו (הנקניקיות הוגשו בתוספת מעין האש-בראונס, שלא היו טובים הרבה יותר מבחינה זו). מאוד חסר לנו מגע קל של ירק, או תוספות קלות יותר. התחושה היתה שזהו מקום טוב מאוד לארוחת טעימות קלה, אבל לא לארוחה מלאה - זה פשוט יותר מדי.
בכל זאת, למקום יש נקודת זכות אדירה - שוררת שם אווירה שקשה לתאר, עם מוזיקה לטינית ומזרחית, רקדנית בטן שפיזזה על הבר ובין השולחנות בחוץ ואף סחפה כמה מן הסועדים לריקוד איתה. כולם מתניידים, כוס יין בידם, בין הבר הפנימי לשולחנות ברחוב, לשורת הכסאות שהועמדה בצדה השני של הסמטה בתור פינת עישון (אם כי, מאוחר יותר כל האיזור הפך לאיזור עישון אחד גדול) וגורמים לתחושה של מסיבת קוקטייל מוצלחת במיוחד. אין ספק שמצידנו בקבוק היין וכוסיות הגראפה עזרו גם כן.
יש לציין שהמחירים לא זולים, וארוחה מלאה תסתכם בסכום מפולפל. הזוג בשולחננו טען שהמחירים דומים לאלו שב
הרברט סמואל, אך שם מקבלים אוכל ברמה אחרת. לדעתי ההשוואה לא הוגנת, כי סוג המקום והחוויה שונים לגמרי, אך יש לתת על כך את הדעת.
רשומות
